#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קפא. לפי' התוס' מה הדין ומדוע 1) כששניהם חשודים 2) כשמת לוה בחיי מלוה ואח""כ מת מלוה? "	"1) שיטת התוס' (ד""ה מתוך) שרב נחמן פוסק כר' יוסי שיחלוקו. ר' אבא כר' מאיר שחזרה שבועה למקומה, ומבאר שהיינו למחויב לה ומשיל""מ. ובין שמחויב התובע לישבע ואינו יכול ובין שמחויב הנתבע שבועה ואינו יכול משלם הנתבע. רב ושמואל כרי מאיר שחזרה שבועה למקומה ומבארים דהיינו לסיני ולא נפרעים ולא משלמים, כי לא אומרים משיל""מ. שיטת ר""ת שהלכה כר""נ דהלכתא כר""נ בדיני. וגם ר' אבא שסובר בנסכא שאומרים משיל""מ ס""ל הכא כר""נ, וטעמא דר""נ שיחלוקו משום שקנסו את התובע משום שגם הוא חשוד. ובהגה""ה הובא עוד טעם לר""נ שהוא משום שמחויב התובע נמי שבועה מדרבנן ואין יכול לישבע מפסיד החצי [והגם שהתוס' כאן דחו דבריו, בתוס' ב""מ צז, ב (ד""ה ה""נ) הוי שיטת ר""י ויישבו קושית התוס' הכא[.<br>2) שיטת התוס' שרב נחמן פוסק כר' יוסי שיחלוקו. ר' אבא סובר שבני מלוה מוציאים מבני הלוה, דמתוך שהתובע לא יכול לישבע משלם הנתבע. רב ושמואל סוברים שלא נשבעים ולא משלמים, כי לא אומרים משיל""מ. שיטת ר""ת שלר""נ ולר' אבא בני המלוה נשבעים ונוטלים, דס""ל שבשבועה דרבנן לא אומרים משיל""מ, ולכן נשבעים שבועת היורשים ונוטלים, ורב ושמואל סוברים שאפילו בשבועה דרבנן אומרים שמתוך שאינו יכול לישבע מפסיד הכל ולכן יתומי המלוה לא נשבעים ולא נפרעים. והלכה דעבד כרב ושמואל עבד ודעבד כר""א עבד."	שבועות תוס' מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קפב. כיצד דרשו שבועת ה' תהיה בין שניהם 1) רבי אבא 2) רב ושמואל 3) מ""ד ברי עדיף? "	"1) ולא בין היורשים, ובאופן שאמר לו מנה לאבא ביד אביך וא""ל חמשין ידענא וחמשין לא ידענא, שהאבא במקרה כזה מתוך שאינו יכול לישבע משלם והיורשים פטורים.<br>2) שהשבועה חלה על שניהם ונענש גם המשביע אפי' הדין עמו (רש""י ותוד""ה חלה).<br>3) כתבו התוס' (ד""ה אי) דמוקי לה כרב ושמואל א""נ ה""ק הכתוב שבועת ה' תהיה בין שניהם היכא דשייכא ומי שאינו יכול לישבע משלם, ולא בין היורשים דפטורים כשאין יכולים לישבע."	שבועות מז. - מז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפג. מה הדין ומדוע בשתי כיתי עדים המכחישות זו את זו וכל אחת חתמה על שטר אחר 1) שיש למלוה על הלוה 2) שיש לשני מלוים על לוה אחד 3) שיש למלוה אחד על שני לוים? 	"1) בין לרב הונא ובין לרב חסדא יד בעל השטר על התחתונה, שהרי המלוה בא עליו מכח שתי כיתות אחת כשירה ואחת פסולה, הלכך שטר קטן שבהם גובה שיש בכלל מאתים מנה.<br>2) לרב חסדא אין גובים כלל דהואיל וכת אחת מהן פסולה אין אחת מהן כשרה לשום עדות. לרב הונא כל כת בחזקת כשרות ושני המלוים גובים <sup>לט</sup>.<br>3) לרב חסדא אין גובים כלל וכנ""ל. לרב הונא ספק שלא נפשט האם כיון שאדם אחד מביאם אין נזקקים לו דמה נפשך בשטר פסול בא לפנינו וכל לוה דוחהו לחבירו ומפסיד או שאולי שמכיון שעל שני לווים הוא מוציא זו באה ומעידה וזו באה ומעידה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לט.  כתב הר""ן שלפי דברי רש""י אין צריכי ם המלוים להשבע,  אא""כ  א""ל השבע לי כשאר שטרות, אבל הרי""ף פירש דהיינו מתניתין לגמרי שרק אם נשבעו המלוים נוטלים.</span>"	שבועות מז:		
